חולים סיעודיים בישראל זכאים למגוון זכויות וסיוע במסגרת מערכת הבריאות והרווחה. במאמר זה, אבנר הייזלר, מומחה ביטוח, מסביר על הזכויות הרפואיות העיקריות העומדות לרשות חולים סיעודיים ובני משפחותיהם בישראל. המשיכו לקרוא וגלו את כל המידע הרלוונטי.
הגדרת מצב סיעודי
אדם נחשב לחולה סיעודי כאשר הוא זקוק לעזרה משמעותית בביצוע לפחות שלוש מתוך שש פעולות בסיסיות יומיומיות (ADL – Activities of Daily Living): ניידות, אכילה, הלבשה, רחצה, שליטה על הסוגרים, וקימה/שכיבה. אבנר הייזלר מדגיש כי המוסד לביטוח לאומי משתמש ב"מבחן תלות" להערכת רמת העצמאות של האדם, והכרת הקריטריונים חשובים מאוד לצורך מיצוי זכויות.
גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי
אחת מהזכויות המרכזיות לחולים סיעודיים היא גמלת הסיעוד שמספק הביטוח הלאומי. הגמלה מיועדת לאזרחים ותיקים (מגיל פרישה) המתגוררים בקהילה וזקוקים לעזרה בביצוע פעולות יומיומיות. היא ניתנת בהתאם לשש רמות זכאות ונמדדת בשעות טיפול שבועיות. במסגרת הגמלה ניתנים שירותים כמו:
-
שעות טיפול אישי בבית
-
שירותי מרכזי יום לקשיש
-
מוצרי ספיגה
-
משדרי מצוקה
-
שירותי כביסה
אבנר הייזלר מסביר כי ברוב המקרים הגמלה ניתנת בשירותים ולא בכסף, אך יש אפשרות לגמלה כספית במקרים מיוחדים, בעיקר כאשר מועסק מטפל פרטי.
אשפוז סיעודי
כאשר המטופל אינו יכול להישאר בבית, קיימת אפשרות לאשפוז במוסד סיעודי. האחריות על מימון האשפוז מתחלקת כך:
-
משרד הבריאות – מממן אשפוז של חולים שמוגדרים כ"סיעודיים רגילים", באמצעות "קוד אשפוז", בכפוף לבדיקה סוציו-אקונומית.
-
קופות החולים – מממנות אשפוז של חולים שמוגדרים כ"סיעודיים מורכבים", כולל מונשמים, חולים עם זיהומים חוזרים, או כאלה הזקוקים להשגחה רפואית צמודה.
-
השתתפות עצמית – נדרשת לפי מצב כלכלי של המטופל וקרוביו.
לדברי אבנר הייזלר, ההליך לקבלת קוד אשפוז מול משרד הבריאות כרוך בבירוקרטיה, וחשוב להיעזר בגורמים מקצועיים לצורך זה.
רפורמת הסיעוד (2019)
רפורמה חשובה שנכנסה לתוקף ב-2019 העבירה את האחריות לאשפוז סיעודי מורכב והנשמה ממושכת לקופות החולים. אבנר הייזלר מציין שהשינוי הזה הביא להנגשה טובה יותר של השירותים, תוך הקטנת התלות במנגנונים ממשלתיים איטיים.
שירותי בריאות משלימים לחולה הסיעודי
חולים סיעודיים זכאים לשירותים רבים נוספים דרך סל הבריאות:
-
מכשירי שיקום וניידות – הליכונים, כיסאות גלגלים, מיטות מתכווננות ועוד, דרך משרד הבריאות.
-
פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק – בהתאם להפניה רפואית.
-
טיפול רגשי ותמיכתי – כולל סיוע למשפחה.
-
תרופות ומוצרים רפואיים – בהתאם לרשימת סל התרופות.
-
ציוד רפואי מתכלה – כגון חיתולים, כפפות, תחבושות ועוד.
תוכנית "מחלקות בקהילה"
משרד הבריאות וקופות החולים מפעילים תוכנית ייחודית שמאפשרת לחולים סיעודיים לקבל טיפול אינטנסיבי בביתם על ידי צוות רב-תחומי: רופא, אחות, פיזיותרפיסט, עובד סוציאלי ומטפלים. אבנר הייזלר מציין כי מדובר באלטרנטיבה משמעותית לאשפוז מוסדי – בעיקר עבור חולים שרוצים להישאר בסביבה הביתית.
הנחות והטבות נוספות
חולים סיעודיים זכאים להקלות מגוונות:
-
פטור מתור בקופות חולים ובמרפאות חוץ
-
תקרת השתתפות עצמית מוזלת בתרופות לחולים כרוניים
-
הנחה בארנונה – בכפוף לקריטריונים של הרשות המקומית
-
הנחות בתחבורה ציבורית – עם תעודת נכה
-
סיוע במימון אביזרים רפואיים – דרך עמותות וקרנות
ייפוי כוח רפואי מתמשך
אבנר הייזלר ממליץ להסדיר ייפוי כוח רפואי מתמשך – מסמך משפטי שמאפשר למנות אדם אחר שיקבל החלטות רפואיות במקרה של אובדן כשירות. זהו כלי חשוב לשמירה על רצון המטופל.
סיכום
מערכת הזכויות לחולים סיעודיים בישראל מגוונת, אך גם מורכבת. אבנר הייזל אומר שחשוב שחולים ובני משפחותיהם יכירו את הזכויות הקיימות ויפנו לגופים הרלוונטיים: ביטוח לאומי, קופות החולים, משרד הבריאות והרשות המקומית, כדי לקבל את הטיפול הטוב ביותר שלו הם זקוקים.