משטרת ישראל נוקטת בצעדים דרסטיים לצורך מלחמה בפשיעה ברשת האינטרנט, כאשר במקום ראיות פיזיות ישנן ראיות אלקטרוניות, שקבילותן מוטלת בספק. כל מה שרציתם לדעת על פשיעה ברשת – בסקירה הבאה.
פשיעה ברשת: זינוק של עשרות אחוזים
בשנים האחרונות ועם התקדמות השימוש ברשת האינטרנט ניתן להבחין בשינוי תפיסתי מצד משטרת ישראל כמו גם בתי המשפט בנוגע להשלכות של הפשע באינטרנט כלפי חפים מפשע אך גם כלפי ארגונים ומוסדות, לא מעט בשל זינוק במספר התלונות בנוגע לפשע שהתרחש ברשת האינטרנט, בשורה של נושאים.
למעשה, משטרת ישראל הקימה יחידת סייבר שמתמחה באיתור של פושעים באינטרנט והעמדתם לדין, כאשר חלק בלתי נפרד מבניית תיק התביעה כולל בין היתר ראיות אלקטרוניות שהמחוקק לא פעם פוסל, בשל קושי ראייתי. לכן, ניתן לומר כי פשע ברשת נחשב לאחד האתגרים הגדולים של המשטרה כמו גם בתי המשפט, בדומה למה שנעשה בעולם ובייחוד באירופה וארה"ב שגם שם מנסים לבנות תיק ראיות מבוסס שנשען ברובו על ראיות שנאספות בשיטות עבודה חדשניות שלא היו מוכרות ומגיעות לידי ביטוי בשורה של מקרי פשיעה.
קושי ראייתי בשורה של מקרים
כאשר אנו מתייחסים לפשיעה ברשת ניתן לומר כי מדובר בקשת רחבה של נושאים: החל מבריונות ברשת ועד לעבירות מין והימורים. מקרה מפורסם שהגיע לאמצעי התקשורת וחשף את הקושי של המשטרה להביא ראיות אלקטרוניות קבילות היה בנוגע לרונן ביטי, אביה של הזמרת עדי ביטי. ביטי האב הואשם בשורה של עבירות מין שהתרחשו כולן בטלגרם, ולאחר הגשת התיק ע"י הפרקליטות הסתבר כי חלק מהראיות נפסלו ובכך הובילו לכתב אישום חמור, אך מופחת. מדובר רק בדוגמה אחת מיני לרבות לקושי שיש למשטרת ישראל לגבש תיק ראיות, לא מעט בשל העובדה כי המחוקק בישראל עדיין לא התייחס באופן מלא לאופן שבו נלקחות ראיות אלקטרוניות שהן שונות במהותן מאשר ראיות פיזיות.
בראשית הדרך של האינטרנט, המחוקק לא התייחס כלל לראיות אלקטרוניות אולם בשלהי המאה ה 20 בתי המשפט החלו לעסוק בדיני ראיות דרך התאמה של התפיסה המשפטית שהייתה רווחת בתחום של ראיות פיזיות, כמו למשל קביעה כי דף אינטרנט שיוגש בצורה של תצהיר יאושר במסגרת הליך משפטי כעדות שמיעה מטעם התביעה, בכדי להתאים את הראייה כאלקטרונית בעבור הגשתה בהליך.
פתרונות חריגים של מערכת המשפט
כאמור, מערכת המשפט מנסה לבצע התאמות מבחינה חוקית ולכן נוקטת בפתרונות חריגים בכדי לאשר ראיות אלקטרוניות באמצעות תיקון לחוק הקיים, כמו תיקון 35 שמאפשר להגיש לבית המשפט במסגרת הליך משפטי בדמות רשומות מוסדיות כמו קבלות ותדפיסי חשבון, כחלק מהמלחמה בעבירות צווארון לבן שמתרחשות על גבי רשת האינטרנט. נוסף לכך, בית המשפט נוטה כיום לקבל ראיות אלקטרוניות על בסיס משקלן ביחס לתיק הקביעה וזאת למרות שקבילותן מוטלת בספק. אולם, מדובר בפתרון חלקי ביותר בשל העובדה כי עדיין לא אושרו תיקונים לחוק והנושא מצוי תחת ביקורת הן מצד הפרקליטות והן מצד בתי המשפט אך גם הסנגורים שנוטים לפסול את הראיות שמוגשות בטוענות שונות ובהתאם לכך ניתן בהחלט לומר כי מדובר בנושא מורכב שמעסיק מאוד את מערכת המשפט אך גם את גורמי אכיפת החוק שמשתמשים בדרכים רבות בכדי להוביל בסופו של דבר להגשת כתב אישום המבוסס על ראיות אלקטרוניות וגיבוי משפטי המתבצע באופן יצירתי בכדי להוביל למיצוי הדין.