בקשה לעיכוב הליכים בהוצאה לפועל – כל המידע

בקשה לעיכוב הליכים בהוצאה לפועל היא פנייה שמוגשת על ידי החייב במטרה לדחות או להשהות את ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. מדובר בכלי חשוב העומד לרשות החייבים, שמטרתו למנוע פגיעה בלתי הפיכה בזכויותיהם עד להכרעה בעניינם. בואו נדבר על כל מה שאתם צריכים לדעת בנושא הזה.

מי יכול להגיש בקשה לעיכוב הליכים ומתי?

כדי שאדם יוכל להגיש בקשה לעיכוב הליכים, עליו לעמוד בכמה תנאים מקדימים. ראשית, עליו להיות צד להליך המשפטי שמתנהל נגדו בהוצאה לפועל. אי אפשר להגיש בקשה בשם חייב אחר או כצד ג' שאינו מעורב ישירות בהליך. כמו כן, על החייב להציג עילה ראויה להגשת הבקשה. נדרש להראות כי הנסיבות שבגינן מוגשת הבקשה מצדיקות עיכוב הליכים כדי למנוע עיוות דין או פגיעה בלתי מידתית בזכויותיו. למשל, אם קיימות אסמכתאות המעידות כי אין ביכולתו לשלם את החוב בשלב זה, אך התשלום יתאפשר במועד מאוחר יותר. לצד זאת, יש להקפיד על מסגרות הזמנים הקבועות בחוק להגשת בקשה לעיכוב הליכים. במרבית המקרים, יש להגיש את הבקשה לא יאוחר מ-20 ימים מיום קבלת האזהרה בדבר נקיטת הליכים. שימו לב כי במקרים מסוימים יש הוראות מיוחדות המאפשרות הגשת בקשה גם בשלב מאוחר יותר.

החייב נדרש להוכיח כי בקשתו לעיכוב ההליכים מוצדקת וסבירה בהתחשב בזכויות של כל הצדדים. חשוב להדגיש כי הליך הוגן הוא זכות בסיסית לכל אדם המעורב בהליכים משפטיים. לכן, בבואם לשקול בקשה לעיכוב הליכים, בתי המשפט ורשמי ההוצאה לפועל נותנים משקל רב לעיקרון זה תוך איזון בינו לבין האינטרסים של הצדדים האחרים.

הגשת בקשה לעיכוב הליכים יכולה לאפשר לחייב זמן נוסף להסדיר את חובותיו, למצוא פתרון חלופי או לערער על ההחלטה בעניינו. חשוב להדגיש שהגשת הבקשה אינה מבטלת את החוב או פוטרת מתשלומו, אלא רק נותנת לחייב זמן נוסף לפעול בטרם יינקטו נגדו צעדים נוספים.

לפני שמגישים בקשה לעיכוב הליכים יש לבחון היטב את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בכך. במקרים מסוימים הגשת הבקשה עלולה להחמיר את מצבו של החייב אם היא נעשית שלא בתום לב או ללא עילה מספקת. לכן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום ההוצאה לפועל כדי לקבל את מלוא המידע וההכוונה באשר לאפשרויות העומדות בפני החייב.

אופן הגשת בקשה לעיכוב הליכים

ככה תגישו בקשה לעיכוב הליכים:

• הגשת בקשה לרשם ההוצאה לפועל – הדרך הנפוצה והמקובלת ביותר להגשת בקשה לעיכוב הליכים היא בפנייה לרשם ההוצאה לפועל שמנהל את התיק. הבקשה תוגש בכתב ותכלול את הפרטים הבאים: שם התיק והצדדים לו, העילה המבוקשת לעיכוב ההליכים, פירוט הנימוקים והאסמכתאות הרלוונטיות. לאחר קבלת הבקשה, הרשם ייתן לצד השני אפשרות להגיב עליה ולהציג את עמדתו. במידת הצורך תתקיים גם ישיבת טיעון בעל פה בנוכחות הצדדים או באי כוחם. לבסוף יחליט הרשם החלטה אם לקבל את הבקשה ולעכב את ההליכים, באילו תנאים, ולאיזו תקופת זמן
• הגשת בקשה לבית המשפט – בנסיבות מסוימות ניתן להגיש בקשה לעיכוב הליכים ישירות לבית המשפט, גם ללא פנייה מוקדמת לרשם ההוצאה לפועל. מדובר במקרים חריגים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית או מורכבת במיוחד, או כשיש חשש ממשי לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בחייב אם לא יעוכבו ההליכים לאלתר. פנייה לבית המשפט מחייבת הגשת בקשה מפורטת הכוללת תצהיר התומך בעובדות הנטענות. בהתאם למהות הסעד המבוקש, הבקשה תוגש לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי
• עיכוב הליכים אוטומטי ללא צורך בהגשת בקשה – החוק קובע כמה מצבים שבהם יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל באופן אוטומטי מבלי שהחייב יידרש לפעול או להגיש בקשה מיוחדת. המקרים העיקריים הם כאשר מוגשת התנגדות לביצוע השטר, או בעת שמתנהלים הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל) או הסדר נושים ביחס לחייב בתיק. במצבים אלו עיכוב ההליכים יהיה בתוקף עד להחלטה שיפוטית בעניין או עד לסיום ההליך האחר הרלוונטי. עם זאת, חשוב שהחייב יעדכן את רשויות ההוצאה לפועל בדבר קיומם של הליכים מקבילים כאמור, ויוודא שההליכים אכן מעוכבים בתיקו האישי. בעת הצורך, ניתן לפנות לרשם בבקשה לקבלת "אישור עיכוב הליכים"

הליך הערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל בנוגע לעיכוב הליכים

אם החייב או הזוכה אינם שבעי רצון מהחלטתו של רשם ההוצאה לפועל בבקשה לעיכוב הליכים, הם רשאים לערער עליה. הערעור יוגש בתוך 15 יום מיום ההחלטה, לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי, בהתאם לערכאה המוסמכת לדון בערעור מסוג זה.

הליך הערעור דומה במהותו להגשת הבקשה המקורית. יש להגיש את הערעור בכתב, לפרט את נימוקי הערעור, ולצרף אסמכתאות התומכות בטענות המועלות. בנוסף, יש לשלם אגרת ערעור ולצרף עותק מהחלטת הרשם עליה מערערים. ערכאת הערעור תבחן מחדש את הבקשה לעיכוב הליכים על בסיס טענות הצדדים וההחלטה של רשם ההוצאה לפועל. לרוב, הערעור יתמקד בשאלה אם הרשם יישם באופן נכון את הדין ואם ההחלטה הייתה סבירה בנסיבות העניין. אלא אם קיימת עילה מהותית, בית המשפט לא יתערב בהחלטת הרשם בקלות. במהלך תקופת הערעור, ההחלטה המקורית של הרשם בנוגע לעיכוב ההליכים תישאר על כנה, אלא אם בית המשפט יורה אחרת. בסופו של ההליך, בית המשפט יכול לקבל את הערעור (במלואו או בחלקו), לדחות אותו, או להחזיר את העניין לרשם עם הנחיות להמשך הדיון.

מלבד הגשת ערעור, במקרים נדירים וקיצוניים ניתן להגיש גם עתירה מנהלית נגד החלטה בלתי סבירה של רשם ההוצאה לפועל בבקשה לעיכוב הליכים. כמו כן, אפשר לפנות לנציבות תלונות הציבור על רשמי ההוצאה לפועל ולהגיש תלונה, במקרים של התנהלות בלתי ראויה או פגיעה של הרשם בזכויות החייב או הזוכה.

הליך הוגן: "אפשר לפנות לגורמים מסייעים ולקבלת מידע נוסף"

מערכת ההוצאה לפועל ומשרד המשפטים מפעילים מוקדי מידע ושירות לציבור בנוגע להליכי הוצאה לפועל, לרבות בנושא עיכוב ההליכים. ניתן לפנות אל המוקדים הללו לקבלת מידע ראשוני והכוונה.בנוסף, פועלים בישראל ארגוני סיוע משפטי ועמותות המציעים ליווי וסיוע לחייבים בהליכי הוצאה לפועל. חלק מהגופים הללו מתמחים במתן סיוע בהליכי חדלות פירעון ובבקשות לעיכוב הליכים. במקרים המתאימים, ניתן לפנות לארגונים אלו בבקשת סיוע.

כמה מילים בנימה אישית

אם יש לכם סיבה מוצדקת לבקש עיכוב להליכים, אל תחכו עם זה. אנחנו רואים בכל יום אנשים שמתקשים להתמודד עם ההשלכות של ההליכים, כשכל מה שהם צריכים זה עוד קצת זמן כדי לסדר את העניינים שלהם. אל תהססו לפנות למוקדי מידע ועזרה כדי למצוא את הפתרון המתאים ביותר למצב שלכם.

לסיכום

בקשה לעיכוב הליכים היא כלי חשוב ולגיטימי העומד לרשות החייבים במערכת ההוצאה לפועל. יחד עם זאת, יש להגיש בקשה כזו בזהירות, באופן מושכל ומבוסס. רק בקשה ראויה ומנומקת כדבעי תזכה ליחס חיובי מצד הרשם, ותאזן כראוי בין זכויות החייב, הזוכה והאינטרס הציבורי. בראש ובראשונה, עומדת לנגד עיני רשויות האכיפה ובתי המשפט השאיפה להבטיח הליך הוגן לכל המעורבים בתיק ההוצאה לפועל.