מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, אולם בגבולותיה חיים גם דתות נוספות. פסק דין תקדימי שניתן בעקבות פנייה של עיריית נתניה גרמה לרבים לחשוב האם לאפשר פעילות נוצרית בבתי הספר, ובהתאם לכך לבצע חשיבה מחודשת לגבי האם כן או לא לאפשר פעילות בעלת אופי דתי.
פסק דין תקדימי שחולל מהומה: מה קרה שם?
בשנת 2014 הגישו חברי הכת הנוצרית עדי יהוה תביעה כנגד עיריית נתניה, וזאת בשל סירוב מצד אגף החינוך של העירייה לאפשר להם להשכיר חדר בבית הספר היסודי רזיאל לטובת תפילה ופעילות קבוצתית. למרות שנחתם הסכם בין ראשי הכת לבין בית הספר, עיריית נתניה הטילה וטו ובהתאם לכך הנושא הגיע לפתחו של בית המשפט שנאלץ להכריע בסוגיה של חינוך וזכות יסוד. השופט יחזקאל קינר מבית משפט השלום פסק נגד הכת בטענה כי האינטרס הציבורי קובע כי נדרש לשמור על אופיו הייחודי של בית הספר שהוא בית ספר יהודי, ובהתאם לכך החליט בית המשפט שלא לקבל את תביעת הפיצויים שהגישה הכת על הסף.
מה הופך את פסק הדין לייחודי?
מדובר בפסיקה תקדימית שהובילה לסערה ציבורית, לא מעט בשל העובדה כי אנשי חינוך רבים סברו כי דווקא כן היה צריך לאפשר לעמותה לפעול בבית הספר, כחלק מחופש הביטוי וזכויות היסוד. העמדה של עיריית נתניה הייתה כי ערכי הכת נוגדים באופן מוחלט את ערכי החינוך הממלכתי, ובהתאם לכך העלו חשש כי בעקבות הפעילות של הכת בבית הספר עלה חשש כי בעקבות הפעילות של הכת בין כותלי בית הספר, תלמידים צעירים עלולים להיות חשופים לתכנים של המרה כמו גם תכנים שאינם עולים בקנה אחד עם ערכי העירייה, כחלק מהמצע של עדי יהוה שדוגלים באי מתן תרומות דם, הימנעות מהשתתפות בטקסים רשמיים ועוד.
היכן עובר הגבול בין דת לחינוך?
הנושא של דת וחינוך במדינת ישראל כמו גם במדינות רבות בעולם הוא נושא מורכב שמצוי תחת ביקורת מתמדת. מצד אחד ישנם גורמי חינוך שסבורים כי ניתן ואף רצוי לחשוף תלמידים צעירים לקבוצות דת שונות, כחלק מהיותה של ירושלים עיר שמאחדת בין שלוש דתות. מהצד השני ישנם מתנגדים רבים שסבורים כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית בראש ובראשונה ולכן התכנים צריכים להיות מבוססים על ערכים דמוקרטיים ויהודיים. לא מדובר במקרה ראשון שבו עירייה נדרשה להתערב, אולם פסק הדין שניתן היה בהחלט תקדימי לאור פסק דין קודם שניתן קודם לכן כנגד עיריית חיפה, וזאת לאחר שסירבה להשכיר לעדי יהוה את אולם הקונגרסים העירוני וחויבה ע"י בית המשפט לכבד את ההסכם. על כן, הגבול בין דת לחינוך הינו גבול דק ביותר אך ניתן בהחלט לצפות כי בית המשפט יעסוק גם בעתיד בסוגיות רגישות אלו.
