לא פעם אנשים מוצאים את עצמם במצב מאיים או מפחיד, שבו הם חשים שחייהם או שלומם נמצאים בסכנה. במקרים כאלו חשוב מאוד לדעת כיצד לפעול נכון ולהגיש תלונה במשטרה. עם זאת, יש גם מקרים של תלונות שווא על איומים, שיכולות לגרום נזק רב למי שמואשם בכך. במאמר זה נסקור את הנושא לעומק ונציג את כל המידע שאתם צריכים להכיר על תלונה על איומים, ומתוקף תפקידנו בפורטל המוקד המשפטי לתלונות שווא גם נספר לכם על העונשים הצפויים למי שמשקר בתלונה.
מהי תלונה על איומים, ומה עושים במקרה של תלונת שווא?
תלונה על איומים היא מצב שבו אדם מגיש במשטרה תלונה על כך שאדם אחר מאיים עליו פיזית או מילולית. המטרה של התלונה היא כמובן למנוע הישנות של המקרה והסלמה שבה האדם המאיים יחליט גם לממש את רצונו.
יש מקרים שבהם אנשים מגישים תלונת שווא על אדם, ביניהן בגלל איומים. הגשת תלונת שווא היא עבירה פלילית לכל דבר ועניין. מגיש התלונה עלול למצוא את עצמו מורשע בעבירות של הפרת הסדר הציבורי, שיבוש הליכי חקירה או משפט, ואף סחיטה באיומים במקרים מסוימים. העונשים הצפויים נעים בין מאסר בפועל למאסר על תנאי וקנסות כספיים. מעבר לכך, לנאשם עומדת הזכות להגיש תביעת נגד בגין נזקים שנגרמו לו בעקבות התלונה.
חשוב לנו להדגיש שאדם שבאמת סבל מאיומים לא צריך לחשוש מתביעת נגד, גם אם בסופו של דבר לא הוכחה אשמת הנאשם. כל עוד התלונה הוגשה בתום לב, ולא מתוך כוונה לפגוע, החוק מגן על המתלונן.
במקרים רבים לא פשוט להבחין בין תלונה אמיתית לתלונת שווא. עם זאת, יש כמה סימנים שיכולים להצביע על חוסר אמינות בגרסת המתלונן:
- סתירות וחוסר עקביות בפרטי התלונה
- תיאורים מוגזמים ולא סבירים של האירוע
- חוסר נכונות לשתף פעולה עם החקירה
- מניעים אפשריים להגשת תלונת שווא (למשל סכסוך בין בני זוג)
מה לעשות כאשר מוגשת תלונה על איומים?
כאשר אדם מרגיש מאוים או נתון בסכנה, חשוב שידע כיצד לפעול על מנת להגן על עצמו ועל סביבתו. הצעד הראשון הוא כמובן לפנות למשטרה ולהגיש תלונה רשמית.
- תהליך הגשת תלונה במשטרה – ניתן להגיש תלונה בכל תחנת משטרה, או באמצעות מוקד 100. בעת גביית התלונה חשוב למסור את כל הפרטים הרלוונטיים – מה בדיוק היו האיומים, מתי ואיפה הם נאמרו, מי נכח בזמן האירוע, אם יש ראיות כגון הקלטות או מסרונים, וכל רקע אפשרי לאינטראקציה עם האדם המאיים. לאחר הגשת התלונה, החוקר יצור קשר עם המתלונן לצורך חקירה מעמיקה יותר וגביית עדות מפורטת. תפקידו של המתלונן הוא לשתף פעולה עם החוקרים ולספק כל מידע שיידרש על מנת לקדם את החקירה
- זכויות וסיוע לנפגעי עבירה – מעבר לחקירה המשטרתית, נפגעי עבירות איומים זכאים לליווי ותמיכה בהתאם לחוק. הם רשאים להגיש בקשה למידע על התקדמות החקירה ועל הליכים משפטיים, וכן זכאים לייצוג משפטי וסיוע מהמדינה. מערך הסיוע לנפגעי עבירה של משרד הרווחה מפעיל מרכזי סיוע ברחבי הארץ, שמציעים ייעוץ, ליווי ותמיכה נפשית למי שנפגעו מעבירות אלימות ועבירות מין. ההפניה למרכזים אלו נעשית דרך פקידי הסעד לחוק נפגעי עבירה
בנוסף לגורמים הממשלתיים והמשפטיים, קיימים ארגונים ועמותות המספקים תמיכה וסיוע לנפגעי עבירה:
- ויצ"ו – מפעילה מקלטים לנשים מוכות ומספקת סיוע משפטי וליווי רגשי
- נט"ל – מציעה תמיכה נפשית וסיוע לנפגעי טראומה על רקע לאומני
- אל"י – האגודה להגנת הילד, מסייעת במקרים של התעללות בקטינים
חשוב לפנות לעזרה מקצועית ולא להשאר לבד עם הקושי והפחד. תמיכה נכונה יכולה לסייע רבות בהתמודדות עם האירוע הקשה ולמנוע הסלמה במצב.
מה קורה לאחר הגשת תלונה?
לאחר שהוגשה תלונה רשמית במשטרה, מתחיל תהליך החקירה שמטרתו להגיע לחקר האמת. בשלב זה עשויים להיות מעורבים גורמים שונים כגון חוקרי משטרה, תובעים, סנגורים ושופטים. תפקיד המשטרה הוא לאסוף ראיות ועדויות שיבססו את ההאשמות נגד החשוד. הם עשויים לזמן עדים לחקירה, לבצע חיפושים, ואף לעצור את החשודים לתקופות מסוימות. אם נמצא בסיס מוצק לחשדות, התיק יועבר לפרקליטות להגשת כתב אישום. הפרקליטות תבחן את חומר הראיות ותחליט אם יש עילה להרשעה כדי להעמיד לדין. אם כן, יוגש כתב אישום רשמי והחשוד יהפוך לנאשם.
משפט פלילי בגין איומים עלול להימשך זמן רב, שבמהלכו יידרשו התובע וגם הנאשם להציג את גרסאותיהם וראיותיהם בפני השופט. חשוב להבין שלא תמיד מספיק שהאיומים יהיו אמיתיים כדי להשיג הרשעה. על התביעה להוכיח מעבר לכל ספק סביר את אשמת הנאשם, דבר שלא תמיד מתאפשר. על כן יש מקרים שבהם חשודים משתחררים מחוסר הוכחות, וזה לא אומר בהכרח שהם לא אשמים.
המוקד המשפטי לתלונות שווא: "המטרה היא הוצאת האמת לאור"
מטרת ההליך הפלילי, מעבר להרתעה ולהגנה על הציבור, היא להגיע לחקר האמת. חשיפת האמת חשובה לצורך הרשעה ועונש למאיימים האמיתיים, וגם לצורך זיכוי חפים מפשע שנפלו קורבן לתלונות שווא. במהלך המשפט יכולות להתגלות עובדות חדשות שיטו את הכף לכאן או לכאן. לפעמים עדויות מפתיעות או ראיות שלא נמצאו בהתחלה משנות את התמונה. על בית המשפט מוטלת החובה לשקול את כל הנתונים בכובד ראש ולהגיע להחלטה הצודקת ביותר האפשרית. בכל אופן, הליך משפטי ממושך עלול להיות בעל השלכות קשות לכל המעורבים בו, גם אם בסופו הצדק יצא לאור. לכן במקרים רבים עדיף להשיג הסכמות טיעון ופשרות מחוץ לכותלי בית המשפט כדי לחסוך בזמן ובסבל מיותר לשני הצדדים.
חשוב לנו להדגיש
חשוב לזכור שלעולם אור לאדם לקחת את החוק לידיים ולנסות להתמודד לבד עם מצבים מסוכנים או בלתי חוקיים. המערכת המשפטית ורשויות אכיפת החוק נועדו להגן על כולם ולשמור על הסדר הציבורי. עלינו לתת בהם אמון ולאפשר להם לעשות את עבודתם, גם כשהדבר לוקח זמן או כשהתוצאות אינן כפי שציפינו. במקביל, הגשת תלונות שווא היא עבירה חמורה שפוגעת באמון הציבור במערכת ובחפים מפשע. על כן יש להימנע ממנה בכל מחיר ולדווח רק על פגיעות ואיומים אמיתיים. אנחנו בפורטל המוקד המשפטי לתלונות שווא נשמח לסייע לכם בכל המידע והשירותים שתצטרכו כדי להתמודד עם המצב שלכם בצורה נכונה, ולהימנע מצעדים שיפגעו בעיקר בכם.
סיכום
תלונה על איומים היא נושא רציני וחמור, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בתלונת שווא בנושא. אם אתם מוצאים את עצמכם במצב של איומים או תלונות שווא חס וחלילה, חשוב לשמור על ערנות ולהכיר את הדרכים להתמודד, אך בעיקר לא לוותר על תחושת הביטחון האישי שלכם ועל האמונה בצדק ובחוק.
