בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה והשימוש ההולך וגובר ברשתות החברתיות ובאינטרנט, עולה החשיבות של שמירה על הפרטיות של כל המשתמשים. בישראל קיים חוק הגנת הפרטיות, שנועד להגן על הזכויות שלנו ולתת לנו כלים לפעול כנגד פגיעה בפרטיות בכל צורה. אחד הכלים החשובים ביותר שהחוק מעניק הוא האפשרות לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק בפועל. במאמר הזה נדבר על עיקרי הדברים של חוק הגנת הפרטיות ופיצוי ללא הוכחת נזק שחשוב לדעת במקרה של הפרת הפרטיות במרחב הווירטואלי.
מהי פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות?
ראשית, חשוב להבין את הנושא של חוק הגנת הפרטיות ופיצוי ללא הוכחת נזק. חוק הגנת הפרטיות מגדיר רשימה של מעשים שנחשבים לפגיעה בפרטיות, והעיקרון המנחה הוא שימוש במידע על אדם בלי הסכמתו. בין המקרים המפורטים בחוק ניתן למנות את ההתערבות בענייניו הפרטיים של אדם, הפרת חובת הסודיות לגביו, מעקב אחריו, האזנת סתר, צילום במקום פרטי, פרסום תמונות שלו בלי אישור ועוד. מעבר לרשימת המקרים הספציפיים האלו, החוק גם כולל הגדרה רחבה של פגיעה בפרטיות כ"שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, ללא הסכמתו".
חשוב להדגיש שכדי שמקרה ייחשב פגיעה בפרטיות, המעשה צריך להיעשות בלי הסכמה של האדם שנפגע. כלומר, אם מישהו מפרסם תמונה שלכם ברשת והוא קיבל את הסכמתכם לכך מראש, לא מדובר בהפרה של הפרטיות שלכם. אם אתם מסכימים שיצלמו אתכם ואפילו עושים פוזה למצלמה, זה נחשב שהסכמתם שיצלמו אתכם – אבל אם פרסום התמונה נעשה בלי ידיעתכם ובלי שאישרתם זאת, זוהי פגיעה בפרטיות לכל דבר ועניין, ובטח כשהתמונה שלכם משמשת לשימוש עסקי כמו פרסום עסק, בניית דפי נחיתה לשיווק של שירות מסוים ועוד.
חוק הגנת הפרטיות ופיצוי ללא הוכחת נזק: מימוש הזכויות שלכם
בהנחה שמדובר במקרה של פגיעה בפרטיות על פי ההגדרה בחוק, מה אפשר לעשות? ובכן, החוק מאפשר הגשת תביעה אזרחית לבית המשפט ולתבוע פיצויים מהגורם שפגע בפרטיות. כדי לזכות בפיצויים בתביעה לפי חוק הגנת הפרטיות, יש להוכיח שני יסודות מרכזיים – הראשון הוא שהתקיימה פגיעה בפרטיות על פי אחת מההגדרות שבחוק, והשני הוא שהפגיעה נעשתה בלי הסכמה מדעת של התובע. בהתקיים שני התנאים הללו, מדובר בעוולה אזרחית המזכה בפיצויים.
הנקודה החשובה ביותר לטובת הנפגעים היא שכדי לקבל פיצויים, אין כל צורך להוכיח שנגרם לכם נזק ממשי. לפי החוק, עצם הפגיעה בפרטיות נותנת לכם זכות לפיצוי, גם בלי הוכחת נזק. המצב הזה שונה מתביעות נזיקין רגילות, שבהן צריך להראות קשר סיבתי בין העוולה לבין נזק ממשי שנגרם בגללה כמו נזק פיזי, פגיעה בהכנסות, פגיעה במוניטין ונידוי ועוד.
חשוב לציין שהחוק גם מקנה כמה הגנות לנתבע שכנגדו הוגשה תביעה כזו. למשל, הוא יכול לטעון שמדובר בפגיעה שנעשתה בתום לב במסגרת העיסוק שלו (למשל אם הוא צלם אירועים), או שהיא בגדר מקרה חריג שמצוין בחוק כמו פרסום לשם הגנה על עניין ציבורי.
כיצד להגיש תביעה על חוק הגנת הפרטיות ופיצוי ללא הוכחת נזק?
אז איך בפועל מגישים תביעה כזו? קודם כול צריך לשקול היטב אם מדובר בפגיעה ניכרת המצדיקה הגשת תביעה. במקרים של פגיעה חד פעמית וקלה או בסדר גודל קטן יחסית, לא בטוח שכדאי לטרוח ולהגיש תביעה. אך אם מדובר בפגיעה חמורה או בפגיעות חוזרות, זה בהחלט עשוי להיות המהלך הנכון.
השלב הראשון הוא כמובן לאסוף את כל המידע והראיות הקשורים למקרה – מסמכים, הקלטות, צילומים וכדומה. בהמשך, יש לנסח כתב תביעה הכולל את כל העובדות הרלוונטיות ואת סכום הפיצוי הנתבע. את כתב התביעה יש להגיש לבית משפט השלום באזור המגורים שלכם. משם יש לעקוב אחר ההליך המשפטי עד להכרעת בית המשפט. בשל המורכבות של ההליך המשפטי, מומלץ מאוד להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בתחום הגנת הפרטיות ודיני נזיקין. עורך דין כזה מכיר את כל הדקויות של החוק, ויוכל לסייע לכם באיסוף הראיות, בבחירת הטענות המתאימות ובייצוג האינטרסים שלכם בבית המשפט בצורה הטובה ביותר. שכר הטרחה של עורך הדין בהחלט מוצדק לאור חשיבות העניין, ובמקרה שבו הפגיעה בכם חמורה רוב הסיכויים שהפיצויים שתקבלו יכסו גם את התשלום הזה.
לסיכום
במאמר שכאן נמצאים כל עיקרי הדברים שצריך לדעת בנושא של חוק הגנת הפרטיות ופיצוי ללא הוכחת נזק. זכויות הפרט לפרטיות הן נושא חשוב מאוד, וטוב שיש בידינו כלים משפטיים לממש את הזכויות האלה ולקבל את מה שמגיע לנו אם התרחשה פגיעה. אם חוויתם הפרה בוטה של הפרטיות שלכם, חשוב לשקול בכובד ראש את האפשרות לתבוע את הפוגע ולדרוש את הפיצוי המגיע לכם. אל תהססו לבקש עזרה מבעלי מקצוע שיכולים לסייע לכם ולהקל את ההליך.
המידע באתר הוא לא חוות דעת מקצועית או המלצה מקצועית מכל סוג שהוא. כדי לקבל את הטיפול או את הייעוץ המדויק יש לפנות למומחה בתחום בלבד.