הפרעות אכילה מייצגות מונח כללי שטומן בתוכו תתי הגדרות. ייתכן שמדובר באדם שסובל מבולימיה, מאכילה כפייתית, או מאנורקסיה, אם כי קיימות תתי הגדרות נוספות. כל אחת מאותן תופעות מאופיינת באכילה לא סדירה שמובילה לנזק גופני. כחלק מהטיפול, נהוג לערב אשפוז פסיכיאטרי, אם בהסכמה ואם בכפייה, כאשר בחלק מהמקרים מתעוררת מחלוקת משפטית בנוגע לשאלה האם ניתן לאשפז בכפייה. כמו כן, יש מגוון קצבאות וזכויות ייעודיות. להלן מידע נרחב אודות התופעה.
מה מאפיין הפרעת אכילה וכיצד ניתן לסייע
אין למהר להכריז על כל בעיה מתחום האכילה כעל "הפרעת אכילה". הפרעת אכילה כרוכה בהפרעה נפשית שנוגעת ל3 מוקדים משלימים: תפיסה עצמית, דימוי גוף והתנהגות בלתי נורמטיבית שנוגעת לאכילה, כאשר לעיתים עשויים להתווסף סממנים נוספים, כאלו שמגיעים מתחום החרדה והדיכאון. אי לכך כדי לאבחן את התופעה באופן מקצועי, יש לאתר דפוסי התנהגות בעייתיים (סביב האוכל) שמתרחשים לאורך תקופה ארוכה. מכאן שאבחון מקצועי בעל חשיבות יתרה, וזאת כי הוא משפיע באופן ישיר על בחירת שיטת טיפול שיכולה לעזור בבעיה. לצורך הדוגמה לפני שעוברים לשיטות קיצון (כגון אשפוז בכפייה), ניתן להיעזר בשיטת IPT (פסיכותרפיה בין אישית) שמתמקדת בשיפור מצב הרוח. אומנם מדובר בשיטה שמעניקה מענה לשלל מצבים נפשיים, אך גם סביב הפרעות אכילה היא מוכיחה את עצמה.
כל הזכויות שנוגעות לאנשים שסובלים מהפרעת אכילה
זכויות שנוגעות לילדים מאושפזים
ילדים שסובלים מהפרעות אכילה ובשל כך מאושפזים, זכאים ללמוד ישירות מבית החולים, וזאת באמצעות בתי ספר שמופעלים מטעם משרד החינוך . כמו כן, לאחר שאותם ילדים חוזרים לבית הספר, טוב לדעת שהם עשויים להימצא כזכאיים לסיוע לימודי. על מנת לנצל זאת נדרשים לעמוד במספר תנאים: ההטבה מיועדת לילדים שנעדרו יותר מ4 שבועות, ומדובר בילדים שנעדרו לתקופות קצרות אך בתכיפות גבוהה (מינימום 30 ימים בשנה).
קצבאות
ילדים עד לגיל 18 ו3 חודשים שמוגדרים כבעלי הפרעות אכילה, עשויים להימצא כזכאים לקבל גמלת ילד נכה. מכאן מי שנמצא במעקב/טיפול פסיכיאטרי באופן סדיר, עשוי להימצא כזכאי ל50% גמלה. כמו כן, מי שסובל מהפרעה אורגנית בליווי ליקוי כרומוזומלי (מוביל לדחף בלתי נשלט לאכול), עשוי לקבל 100% גמלה.
הטבות כלליות
במקרים מסוימים ניתן לקבל מגוון הטבות משלימות. בין היתר מדובר בפטור מתשלומים בקופות החולים, בסבסוד מעון יום שיקומי, בתג חניה נכה למבוגר שמסיע את הילד (או למבוגר עצמו), בהנחה באגרת הרישוי, בסבסוד עובד זר לטובת סיוע, בקבלת שירותים ללא תור, בהבטחת הכנסה להורה המטפל, בדיור ציבורי להורה המטפל, במענק חד פעמי, בנקודות זיכוי במס, בהנחה בארנונה, בשירותי בזק וחשמל, בהטבה בחשבון המים וכדומה.
כך פועלים לטובת השגת הזכויות
מבקשים להשיג את שמגיע לכם? ובכן לשם כך נדרשים להתנהל כמצופה. באופן כללי יש להיערך עם סך המסמכים הרלוונטיים (כולל מסמך מהפסיכיאטר, מסמך רפואי מעודכן, דוח מעקב רפואי, תוכנית טיפולים וכדומה), כאשר בין היתר מוטב לקבל ייעוץ בחינם דרך המרכז "יד מכוונת" (פועל מטעם ביטוח לאומי). לאחר מכן יש להגיש תביעה לגמלת ילד נכה, כאשר אם בתום התהליך לא מרוצים מהתשובה, חשוב לדעת שניתן להגיש ערעור ואף תביעה חוזרת.
תפקידה של משפחה
לבסוף נציין שלא מעט בני נוער ואנשים מבוגרים מצליחים להסתיר את בעיית האכילה מהאנשים הקרובים להם מכול, ואף לאורך תקופה ארוכה. מכאן שקודם כל הטיפול מתחיל בזיהוי של בני משפחה וחברים וממשיך בהושטת יד נטולת שיפוטיות. חשוב להבין שדרך הריפוי ממושכת ולרוב כרוכה במכשולים, אך לצד אנשי המקצוע הנכונים ותמיכה משפחתית, בהחלט ניתן להבריא לגמרי. רק בריאות.
